אצלי בבית חיות שתי חתולות: האחת זקנה נרגנת בת עשר (שושו), והשניה תום בוי צעירה בת שנתיים (ג'ינג'ר).
די ברור למה הזקנה שונאת את הצעירה, ולמה הצעירה כזו שרוטה.
בסוף הן חילקו את הבית:
שושו בחדר של ההורים, יוצאת ונכנסת מהדלת האחורית.
ג'ינג'ר בחדר של הילדים, יוצאת ונכנסת מהדלת הקדמית.
פינת האוכל משותפת, אבל כל אחת אוכלת בתורה.
ממש כמו שתי סטודנטיות שותפות לדירה.
.
הן הגיעו על התקן של ציידות עכברים ונחשים.
על זה הן מקבלות משכורת.
אף אחד לא משלם להן כדי להיות נחמדות.
בקיץ האחרון חדר נחש לכלוב הארנבות וגרם למשבר חמור -
אני, כסמנכ"ל הבית, והממונה הבלעדי על משק החי,
חשבתי שהפעולה הנכונה היא לפטר את האחראיות למחדל.
אלא שאז התברר לי שיש לובי ויש וועד עובדים
- ובכלל כבר יש להן קביעות ואני לא רשאי לפטר אף אחד.
בספר אחד שקראתי פעם פעם, היה כתוב שחתולים מגרגרים,
זה סימן לחברות וקרבה.
הווטרינר, אמר שזו אחת החידות שאף אחד לא יודע.
הוא אומר שלא ידוע מאיפה מופק צליל הגירגור. שזה קול שאף
חבר אחר במשפחת החתוליים לא משמיע.
הדוקטור גם הוסיף, שלחתול הבית אין שום איבר שונה, שמשמיע את הגירגור.
אני חושב שזה נורא פשוט.
אם תחבקו חתול קרוב קרוב בזמן שהוא מגרגר,
ואם יש בכם אהבה אמיתית לחתולים,
אתם תרגישו בבירור שגם לכם בתוכו מתחיל גירגור.
והגירגור יוצא מהמקום של הצרבת של הלב,
בתוך הסרעפת, ממש ליד הקיבה, איפה שהצרבת הבטן והגב.
וחוץ מזה,
אל תנסו באמת להבין אותם.
הם גם לא ממש מנסים להבין אותכם.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה