יש לי ילד אחד, חמוד אמיתי, כל כך חכם ופיקח.
אבל לא קל לו, כי הוא כותב נורא לאט, ומיותר לציין, בכתב חרתומים.
בקיצור, ילד שחושב מהר וכותב נורא לאט.
הפרעת קשב כבר אמרנו? או שאפשר להניח שהקורא המשכיל כבר הבין את זה לבד?
לילדים כאלה, (וגם אני הייתי כזה) בית ספר יסודי יכול להיות התמודדות לא קלה.
במיוחד בשיעורי חשבון: צריך לפתור כמויות גדולות של תרגילים קלים. עיקר המאמץ הוא בעצם בכתיבת התשובות ולא במציאת הפתרון, שבדרך כלל לא קשה מדי.
עומר נורא מתוסכל, וחושב שהוא התלמיד הכי גרוע בכיתה.
אני לעומת זאת מחזיק בדעה ההפוכה.
מכיוון שיש לי פרספקטיבה של כמה שנים, אני לא בא לבקר את מערכת החינוך, אני אפילו מאמין שהשיטה נכונה. אין מנוס מתרגול של טכניקה - וזה מה שעושים בבית ספר יסודי.
מה לעשות שהילד מתוסכל?
אז סיפרתי לו, שביסודי פותרים הרבה שאלות קלות וצריך לפתור מהר.
אבל אחר כך, בהדרגה השאלות נהיות יותר קשות, ואז נותנים פחות תרגילים ויותר זמן. עיקר הזמן מושקע בחשיבה, ורק מעט בכתיבה.
במבחנים של סוף התיכון כבר נותנים 15 דקות לכל שאלה
במבחנים של האוניברסיטה כבר נותנים חצי שעה לכל שאלה
בתעשיית ההייטק נותנים כמה זמן שצריך עד שהבעיה נפתרת
ובמחקר המתמטי לפעמים חולפים חיים שלמים בלי שהבעיה נפתרת.
מי שלא מכיר את עומר, אולי היה חושב שתנחומים כאלה יספיקו.
אבל עומר מייד תפס את קצה החוט, וביקש ממני שאתן לו דוגמה לבעיות שמתמטיקאים פותרים.
כדי לא לייגע אותו במושגים מתמטיים שעוד לא בתחום התפיסה שלו, נתתי לו לדוגמה, חידה קשה, אבל שלא דורשת רקע מעמיק.
לא ממש הופתעתי כשהוא הצליח לפתור אותה. הצעתי לו שיקח את החידה לכיתה ויראה מי מי עוד מצליח לפתור.
למחרת הדימוי העצמי שלו השתפר.
בנוסף, הוא כבר סגר עם המורה לחשבון שבכל שבוע אני אשלח חידה שבועית.
מאחר שהדברים כבר נסגרו - לא הייתה לי כל דרך נסיגה.
שלחתי למורה כמה חידות, וזה עבד כמה פעמים, אבל בלחץ "החומר" שצריך להספיק, המורה הפסיקה להעביר את החידות שלי לילדים.
לא נורא. בשביל זה יש את פייסבוק.
אני אפרסם את החידות, ואתם קוראי הנאמנים מוזמנים להתנסות.
מי שמצליח לפתור, שלא יקלקל ורק יכתוב בתגובות "הצלחתי"
מי שלא מצליח לפתור, מוזמן בכל לשון של הזמנה לשתף, אולי מי מחבריו יצליח לפתור.
את הפתרונות אני מבטיח לפרסם כמה ימים אחרי.
החידה היום היא חידת האריות הלוגיים על האי.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה