חידה:
בחדר אחד ארבעה אנשים, אחד מהם טבעוני.
איך תדעו מיהו הטבעוני מבין הארבעה?
תשובה:
לא צריך לנחש. הוא כבר יגיד לכם את זה בעצמו.
 |
| בתמונה: שני טבעונים עם משקל עודף מתווכחים |
אם אתם טבעונים בעצמכם, או מכירים חברים טבעונים, או שבאיזה אופן נחשפתם לטרנד הטבעוני שתפס בארץ, כבר אתם יודעים שזו לא ממש בדיחה…
יש המון מטיפים בשער
גם הטלויזיה, ככלב שפניו הם פני הדור, מעלה יותר מאי פעם כתבות על המעשים הדימוניים שנעשים בהיחבא מאחורי קירותיהם האטומים של המשחטות ובתי המטבחיים.
המטיפים, רובם ככולם, רזים, ספורטיביים למראה, נימה קלה של היפראקטיביות בתנועותיהם. מדברים המון על מוסר ובריאות.
צאן מראיתם, מורכב מכאלה שבין כך ובין כך אף פעם לא היו ממש קרנבורים, וזו הזדמנות עבורם לקחת חלק ולהיות צודקים.
חלק אחר, הם אותם תמימים ומתממים, שעד היום לא ידעו בכלל שבשר (כל בשר, גם דגים) הוא בכלל בעל חיים שהרגו אותו. עד שראו את ההרצאה של גרי יורופסקי, הם בכלל חשבו שאת הבשר קוטפים מהעצים.
עד שלא ראו את הכתבה בכלבוטק, הם חשבו שבמשחטות העופות מקבלים חפיפה, מניקור ושיחת הכנה עם פסיכולוג לפני השחיטה.
יש כאלה שהיו צמחונים, כי לא רצו להרוג חיות, אבל לא היה להם מושג, שגם הפרות ש"נותנות" חלב, וגם התרנגולות ש"נותנות" ביצים לא עושות את זה בהתנדבות. הן גם לא ממש מקבלות תנאי פרישה ופנסיה, כי קצת אחרי שהן יורדות משיא תפוקתן, הן נשחטות וגמרנו.
לי אין אליבי
לפני שמלאו לי עשרים וחמש, כבר הייתי אחראי על חייהם שלא היו חיים, ועל מותם בטרם עת של עשרות אלפי יצורים חיים, כל זאת במסגרת עבודתי כלולן בקיבוץ. לא פעם ביליתי יום שלם על קו השחיטה, פוקח עיני על העובדים בבקרה הוטרינרית, שלא יפסלו לי את התוצרת, ומניח תפילין יחד עם השוחטים בשעה שהיו משחיזים את המאחלות בחדר המשמרות רווי דם ומדיף צחנת מוות.
אני גם בשלן, ובאופן כללי שייך לחלק הנהנתן של האוכלוסיה.
למי שלא פגש אותי אף פעם, אני יכול רק להגיד שאני לא ממש מתאים לדמות של הרזה והספורטיבי.
ולמי שחושב שבכח הטבעונות בלבד יהפוך לרזה וספורטיבי, אין לי אלא להביא את הדוגמה הנגדית.
צר לי לאכזב אתכם, אבל אין שום בעיה להיות טבעוני עם עודף משקל משמעותי.
אני טבעוני, אבל די חרה לי כשהתברר לי שאני חלק מטרנד לאומי. הרבה יותר אהבתי את הטבעונות כשהיינו מיעוט נרדף של לוחמי חופש. תארו לכם מה היו מרגישים התומכים של דב חנין אם באמת היה נבחר לראשות עריית תל אביב. כך פחות או יותר הרגשתי אני כשהתברר לי שתנועת הטבעונות מונה מאות אלפים בארץ כולה. ואפילו הגורו, יורופסקי, התבטא ש "ישראל הופכת לאומה הטבעונית הראשונה בעולם כולו".
אני לא מרגיש בנוח לדבר על טבעונות בכלל, ועל מניעי הטבעונות שלי בפרט. עד שלא ישאלו מה אני מזמין במסעדה, לא תוכלו לנחש שיש לי הרגלי תזונה שונים משל שמן ממוצע.
למה בכל זאת?
הכל התחיל כשקראתי (אולי זה היה סרט? לא זוכר…) על הנזק האקולוגי העצום שיוצרת חקלאות מתועשת של בעלי החיים. הנתון שהפיל לי את האסימון, היה (אני זוכר) שהפקה של ק"ג אחד של בשר בקר שקולה מבחינת פליטת גזי החממה לנסיעה ברכב פרטי ממטולה עד אילת.
רוב האנשים קוראים את הדבר הזה מהנהנים לעצמם, חושבים על זה לרגע, ואחר כך שוכחים.
מה שבדרך כלל עובר לאנשים בראש זה שאני הקטן בחיי הפרטיים, לא מעלה ולא מוריד את המצב העולמי.
אבל זו בדיוק היתה המוטיבציה של הפרטיזנים ביערות. זו בדיוק ההארה האקזיסטנציאליסטית של לוחמי המחתרת הצרפתית. אף אחד מהם לא חשב ברצינות שהם ינצחו את צבא הרייך השלישי. הם רק ידעו שעשיית מעשה, כל אחד כגודל המעשה שהוא יכול לעשות, היא הדבר הנכון.
ההתנגדות, והקרבת הקרבן האישי אל מול האבסורד היא המעשה הנעלה - גם אם האבסורד אינו משתנה.
ומה היום?
אחד הדברים שקרו לי, היו שמאחר שזזתי ממקומי, שיניתי פרספקטיבה, ויכולתי לראות דברים מזוית אחרת. מאחר וכבר הייתי טבעוני, יכולתי לראות ולהתחבר לייתרונות הבריאותיים של תזונה טבעונית. יכולתי להתחבר לכשל המוסרי באופן שבו אנו מגדלים בעלי חיים בתנאים לא תנאים למקסום התוצרת, כן, בסוף, גם לאכזריות שבתהליך השחיטה.
כך הייתי מסכם (סוג של שורה תחתונה)
עיקר החוויה שלי היא בשינוי הפרספקטיבה. אני ממליץ לכל מי שמזדמנת לו הזדמנות לראות דבר ולו לרגע מזווית אחרת, לעשות מעשה, לזוז, ולשנות פרספקטיבה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה